הסוכר הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לאספקת אנרגיה בגוף, ועל ידי פירוק גלוקוז גופנו מצליח לייצר אנרגיה החיונית לכל תהליך פיזיולוגי אפשרי. את הסוכר אנו צורכים במזון על ידי אכילת פחמימות: לחם, פסטות, אורז ומאכלים מתוקים שמהווים מקור ישיר לגלוקוז.
לאחר הארוחה, הסוכר שבמזון מפורק ליחידות בסיסיות כמו גלוקוז ונספג אל מחזור הדם דרך מערכת העיכול. ולכן, לאחר ארוחה, רמת הסוכר בדם תעלה, ומולקולות הסוכר יעשו את דרכן אל כיוון התאים.
חשוב לציין שסוכר בדם הוא חסר ערך, ועל מנת לאפשר לרקמות הגוף ליהנות מהאנרגיה הנוצרת על ידי פירוק הגלוקוז יש צורך להכניסו לתאים. לצורך כך קיים אינסולין – סוג של "מפתח" שאחראי לפתיחת קולטנים מתאימים בתאים ולהכנסת הגלוקוז. האינסולין מופרש מתאי Beta בלבלב, עובר דרך זרם הדם לתאים השונים וכך מאפשר את הכנסת הגלוקוז לתאים.
ללא , הגלוקוז לא יצליח להיכנס לתאים, הוא ישאר בזרם הדם והתאים עצמם לא יקלטו אותו ויישארו "רעבים". לעומת זאת, במצב בו יש עודף אינסולין, התאים יקלטו הרבה מאוד גלוקוז ורמתו בדם תרד.
חשוב לזכור שמצב של היפרגליקמיה, בו רמת הגלוקוז בדם גבוהה, לאו דווקא אומר שהגלוקוז נכנס לתאי הגוף. במקרים רבים, היפרגליקמיה מעידה דווקא על "הרעבת התאים".
סוכרת
במחלת סוכרת אין הפרשה טובה של אינסולין, ולכן נגרם מצב של היפרגליקמיה בו רמת הסוכר בדם גבוהה מדי. ללא הפרשת האינסולין התקינה, הגוף לא מצליח להעביר את הגלוקוז מזרם הדם אל הרקמות השונות והסוכר נשאר בדם.
סוכרת נעורים
בסוכרת מסוג 1, הידועה כסוכרת נעורים מדובר במחלה אוטואימונית, בה נוגדנים תוקפים את תאי Beta שבלבלב והורסים אותם. הרס תאי ה- Beta מונע הפרשת אינסולין תקינה, והנערים הסובלים מהמחלה לא מצליחים להפריש אינסולין בעצמם וחייבים להזריק אינסולין.
סוכרת נעורים היא מחלה לא קלה שנמשכת לאורך כל החיים, ומאופיינת בתקופות של היפרגליקמיה בגלל המחסור באינסולין לצד היפוגליקמיה על רקע שימוש לא נכון באינסולין.
סוכרת מסוג 2
לעומת זאת, סוכרת מבוגרים מסוג 2 היא סוכרת שמאפיינת אנשים מבוגרים הסובלים מעודף משקל ומחוסר פעילות גופנית. זוהי מחלה נפוצה ביותר שמאפיינת מבוגרים רבים ודורשת מהם טיפול תרופתי ודיאטה מתאימה, על מנת לאזן את רמת הסוכר.
בסוכרת מסוג 2 קיימות 2 בעיות: הפרשה מעטה של אינסולין מתאי הלבלב ורגישות נמוכה לאינסולין מצד רקמות הגוף. במילים אחרות, אצל חולים בסוכרת סוג 2 הלבלב עדיין מתפקד (אם כי ברמה פחות טובה), אך רקמות הגוף לא מושפעות מהאינסולין בצורה טובה ולא מכניסות את הגלוקוז לתאים. ולכן, למרות הפרשת אינסולין מהלבלב, הרקמות לא מגיבות אליו והסוכר נשאר בזרם הדם.
לאורך השנים, הלבלב אצל חולים בסוכרת סוג 2 מאבד מיכולתו להפריש את האינסולין, ובשלבים מסויימים גם חולים בסוכרת סוג 2 נאלצים להזריק אינסולין. על מנת לטפל בסוכרת מסוג 2 בצורה יעילה, חשוב מאוד לבצע פעילות גופנית. פעילות גופנית עוזרת להגביר את הרגישות לאינסולין, ומשפרת בצורה משמעותית את יכולת התאים לקלוט את הסוכר.
אם כן, סוכרת מסוג 2 מאופיינת בעיקר בהיפרגליקמיה, והדרך לשפר את המצב היא שימוש בתרופות שונות והקפדה על פעילות גופנית.
מניעת סיבוכים
רמת סוכר גבוהה אינה דבר טוב, וסוכר בדם לאורך זמן עלול לגרום לסיבוכי סוכרת שונים, כמו רגל סוכרתית, עיוורון, התקף לב ועוד. סיבוכים אלה נגרמים בעיקר בגלל תופעה של סכרור של מולקולות שונות בדם – הסוכר "נדבק" אל אנזימים וחלבונים אחרים ומשנה את אופי פעולתם.
כך לדוגמא נוצר הסמן המוגלובין A1C שמעיד על רמת הסוכר לאורך זמן, וכמו כן בדרך דומה משתנה תפקודם של אנזימים שונים שתפקידם להגן עלינו מפני טרשת העורקים ומחלות כלי דם. חשוב לזכור ששמירה על רמת סוכר מאוזנת עוזרת למנוע את כל השינויים המדוברים, ושומרת על הגוף מפני סיבוכים שונים.
