מחלת הסוכרת מוכרת לבני האדם מזה שנים רבות. האבחנה של המחלה בראשית ימיה התבססה על השתן המתוק של החולים. עם השנים הבדיקות השתכללו וכיום אנו מגדירים אדם כחולה סוכרת על פי תסמינים שהוא מציג ועל פי רמת הסוכר בדמו.
סוגי סוכרת
את מחלת הסוכרת נהוג לחלק ל-2 סוגים עיקריים:
- סוכרת מסוג 1, סוכרת נעורים – מחלה אוטואימונית בה הגוף מייצר נוגדנים כנגד תאי בטא בלבלב והורס אותם. כתוצאה מכך רמת האינסולין בגוף נמוכה ובמקרים קיצוניים איננה קיימת בכלל. הסוכר אינו יכול להיכנס לתאים ורמותיו בדם עולות.
- סוכרת מסוג 2, סוכרת מבוגרים – מחלה שהיא לרוב נרכשת. תאי הגוף מפתחים עמידות לאינסולין שקיים בגוף ולא מגיבים אליו בהכנסת סוכר לתאים. כתוצאה מכך תאי הלבלב נאלצים "לעבוד קשה" יותר כדי לייצר יותר אינסולין ורמות האינסולין בדם עולות. בשלב מסוים התאים אינם מסוגלים לעמוד בדרישה ומתחילים להיהרס והמנגנון הופך לדמוי סוכרת מסוג 1- אין ייצור מספק של אינסולין.
זריקות אינסולין
מטרתו של הטיפול היא להפחית ככל הניתן את רמות הסוכר החופשי בדם ולדאוג שיכנס אל תוך התאים. כאשר אנו מדברים על סוכרת מסוג 1, הטיפול הוא על ידי מתן אינסולין חיצוני בזריקות. בסוכרת מסוג 2, בשלבי המחלה הראשונים יש טיפול תרופתי שמטרתו להגביר את ייצור האינסולין ולהפחית את ייצור הסוכר על ידי הגוף. יחד עם זאת, כאשר המחלה מידרדרת, נוהגים לטפל גם בסוכרת מסוג 2 על-ידי מתן אינסולין.
ארגון המזון והתרופות האמריקאי אישר שימוש במשאף אינסולין חדש, המסייע בהפחתת הזריקות.
בארץ מוצעים מספר סוגים של תרכובות אינסולין להזרקה כאשר נוהגים להבדיל בין אינסולין קצר טווח לאינסולין ארוך טווח. הסוגים הנ"ל עוזרים לחקות בצורה טובה יותר את הפרשת האינסולין הטבעית של הגוף. האינסולין הארוך טווח שומר על רמה קבועה ונמוכה בדם למשך מספר שעות ודואג שתמיד יהיה אינסולין שיכניס מעט סוכר לתאים. אינסולין קצר טווח הוא מרוכז יותר ונהוג להזריק אותו אחרי ארוחות.
