אבחון סוכרת – כך ניתן לאבחן סוכרת

סוכרת היא מחלה נפוצה ביותר, ואנשים רבים סובלים ממנה. הסוכרת תוקפת בעיקר מבוגרים, ובעלת קשר ישיר להשמנה, תזונה רווית סוכר ושומן וחוסר פעילות גופנית. מחלת הסוכרת היא מצב בו הגוף לא מתמודד כראוי עם הסוכר, וכתוצאה רמת הסוכר בדם עולה – מצב גרוע מאוד שמוביל לנזקים רבים.

אחת הבעיות באבחון סוכרת היא העובדה שהסימפטומים השונים מופיעים מאוחר מאוד, אחרי שהמחלה נמצאת בגוף כבר זמן רב. ולכן, יש חשיבות רבה לאבחנה מוקדמת של סוכרת, שעוזרת באופן משמעותי להפחית את הסיבוכים המתקדמים של המחלה.

אבחון בשלב מוקדם

כאמור, רמת הסוכר בדם בדרך כלל אינה מורגשת, ולא גורמת לסימנים או לכאב. עם זאת, רמת סוכר גבוהה לאורך זמן גורמת לסיבוכים שונים, כמו רגל סכרתית, רטינופתיה, פגיעה כלייתית וסיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ. מחקרים רבים הראו שאיזון של רמת הסוכר, ושמירה על רמת סוכר תקינה עוזרים להפחית את גורמי הסיכון ולמנוע את הסיבוכים השונים.

חשוב מאוד לאבחן את מחלת הסוכרת מוקדם ככל שניתן, ואנשים מבוגרים הנמצאים בסיכון (בגלל השמנה, יתר לחץ דם, ואפילו אנשים רזים) חייבים לעבור בדיקות דם תקופתיות הסוקרות את מצב הסוכר בדם.

שיטות לאבחון סוכרת

קיימות דרכים רבות לאבחן סוכרת. כאשר חושדים בסוכרת או במצב של טרום סוכרת, חשוב מאוד להעריך את רמת הסוכר ולאבחן את המחלה בזמן.

בדיקות דם

הדרך השכיחה ביותר למעקב אחר הסוכרת היא על ידי בדיקות דם תקופתיות. בעזרת בדיקות דם המבוצעות לאחר צום, ניתן להעריך בצורה טובה מאוד את מצב הסוכר בדם ולקבוע האם היא תקינה או שקיים חשש לסוכרת.

במהלך בדיקות הדם, בודקים את רמת הגלוקוז בדם ואת רמת ההמוגלובין המסוכרר A1C. רמת הגלוקוז בדם לאחר צום מצביעה על יכולת הגוף להתמודד עם הסוכר ולהכניס אותו לתאים כראוי.

רמות גלוקוז גבוהות לאחר צום מעידות על שהלבלב מפריש אינסולין בצורה מוגבלת, ושהגוף לא מצליח להתמודד עם הסוכר כראוי. רמות הגלוקוז התקינות לאחר צום הם 100 מ"ג לדציליטר, רמה של מעל 140 מוגדרת כטרום סוכרת ורמה של מעל 200 מעידה על סוכרת.

בדיקה נוספת החשובה מאוד היא בדיקת רמת ההמוגלובין המסוכרר A1C. מדובר בסמן שמצביע על רמת הגלוקוז בדם לאורך 3 החודשים האחרונים, כלומר, ככל שרמת הגלוקוז בדם בתקופה האחרונה היתה גבוהה יותר, כך רמת A1C תהיה גבוהה יותר. ערכים תקינים הם באזור 5%, שכאשר הרמה עולה מעל 6.5% מדובר בסוכרת.

בדיקת העמסת סוכר

על מנת לאשר את האבחנה, משתמשים בדרך כלל בבדיקה שנקראת בדיקת העמסת סוכר. בבדיקה זו בודקים את יכולת הגוף להתמודד עם סוכר שניתן לו, וניתן לאבחן בצורה טובה יותר את הסוכרת. בדיקה זו טובה למצבים גבוליים, או במקרים שבדיקות הדם הרגילות לא מספיקות לאבחנה אך בדרך כלל ניתן בהחלט להסתפק בתוצאות בדיקת הדם.

בדיקת עיניים

פעמים רבות, לאחר אבחון סוכרת אנו רוצים להעריך את מצב המחלה ואת השפעתה על האיברים בגוף. כידוע, הסוכרת גורמת לנזקים בעיקר בכלי הדם הקטנים, וגורמת לפגיעה באיברים שונים.

על מנת להעריך את הנזקים שהסוכרת גרמה לכלי הדם הקטנים ניתן לבצע בדיקת עיניים פשוטה, ובה לבדוק את מצב כלי דם הקטנים בעיניים. העיניים מכילות כלי דם קטנים מאוד, שניתן להסתכל עליהם בקלות, וכך כל רופא עיניים יכול להעריך סיכון לסיבוכי הסוכרת השונים – שינויים בכלי הדם הקטנים בעיניים מעידים גם על שינויים בכלי דם קטנים במקומות אחרים בגוף.

בדיקה זו מתבצעת בעיקר במצבים בהם חושדים בנזק כלייתי על רקע סוכרת, או במקרים אחרים בהם רוצים לבדוק האם המחלה מאוזנת בצורה מספיק טובה.

בדיקת שתן

הימצאות סוכר בשתן יכולה גם כן להעיד על סוכרת רגילה או סוכרת תפלה. בדיקה זו אינה אבחנתית, שכן קיימות סיבות נוספות להימצאות סוכר בשתן, אך יכולה לעזור לנו לעבור לבדיקות המתקדמות יותר. כמו כן, הימצאות רמה נמוכה של חלבון בשתן יכולה גם כן להעיד על נוכחותה של סוכרת, ועל תחילתו של נזק לכליה.