חולי סוכרת סובלים מרמת סוכר גבוהה בדם, הנקראת היפרגליקמיה. אצל חולי הסוכרת, הדם רווי בסוכר ועקב כך נוצרים סיבוכים שונים – בעיות כליה, פגמים ברשתית, רגל סוכרתית וסיכון מוגבר למחלות כלי דם. הסיבה לרמת הסוכר הגבוהה, ולבעיה באיזונו טמונה בשתי בעיות עיקריות: מחסור בהפרשת אינסולין מהלבלב ורגישות ירודה לאינסולין.
חולים בסוכרת סוג 2, סובלים גם מאבדן הרגישות לאינסולין – כלומר, בנוסף להפרשת האינסולין הנמוכה, האינסולין כבר לא אפקטיבי, וקיימת אליו תנגודת מצד הרקמות הפריפריות. וכך, למרות שמופרש מעט אינסולין הוא לא מצליח להכניס את הסוכר אל הרקמות, והמצב נשאר בהיפרגליקמיה.
הורדת הסוכר בדם
כמו כן, פעילות גופנית חשובה ביותר להגברת הרגישות לאינסולין ולשיפור מדדי בריאות אחרים. אצל אנשים שעדיין לא מצליחים לשמור על איזון, יש להתחיל טיפול תרופתי, שבאמצעות מנגנונים שונים עוזר להורדת רמת הסוכר ולשיפור המצב הכללי.
תזונה נכונה
האויב הגדול ביותר של חולי הסוכרת הוא הפחימות הפשוטות – סוכר, פירות, שוקולד, לחם לבן וכו'. פחמימות מסוג זה מתפרקות מהר מאוד ומעלות את רמת הסוכר בדם בצורה מהירה. ולכן, עדיף לחולי סוכרת לאכול פחמימות מורכבות, כמו לחמים מקמח מלא, פסטה, ירקות ומאכלים נוספים בעלי אינדקס גליקמי נמוך (למשל, סקונס, תבשיל קינואה וגרגירי חומוס בקארי ועוד). מאכלים אלה מתפרקים לאט, ולכן לא מעלים את רמת הסוכר באופן קיצוני ועוזרים לשמירה על ערכי סוכרת נמוכים.
פעילות גופנית
אחת הבעיות הגדולות של חולים בסוכרת מסוג 2 היא התנגודת לאינסולין – מצב פתולוגי בו רקמות הגוף הפריפריות לא מגיבות בצורה יפה לאינסולין, ולכן לא מכניסות פנימה את הגלוקוז, שכתגובה נאלץ להישאר בזרם הדם.
ההמלצה הרווחת כיום היא להתחיל עם הליכה למשך 30 דקות בתדירות של 3 פעמים בשבוע. לאחר תקופה מסויימת, ניתן כמובן להגביר את משך האימון ואת מספר האימונים בשבוע, וחשוב לציין שככל שהכושר הגופני משתפר, חולי הסוכרת מצליחים להוריד את רמת הסוכר בדם ולשפר את מצבם הגופני.
כמו כן, טיפולי פיזיותרפיה יכולים לסייע ולשפר את מצבם הרפואי של חולי סוכרת ולהקל על תסמיני המחלה.