טרום סוכרת הינו השלב בו הסוכרת (סוג 2) עוד לא נותנת את אותותיה, אולם היא מקוננת כבר בגוף. שלב זה הינו שלב אשר תנגודת הגוף לאינסולין עולה, ואיתה רמת הסוכר בדם, כתגובה ליצירת עודף אינסולין על ידי הלבלב.
בדיקת סוכרת
השומן העודף, בדרך כלל, מהווה את הרקמה אשר מעודדת את חוסר הסבילות לאינסולין אשר מפתח הגוף. התפרצות המחלה יכולה להימנע או להתעכב באמצעות הקפדה על פעילות גופנית ותזונה נכונה. האבחון של שלב זה ייעשה, בדרך כלל, באמצעות בדיקות דם מקריות, אשר המטופל הופנה אליהם על ידי הרופא המטפל כבדיקות שגרה.
בבדיקות הדם יתגלו רמות סוכר גבוליות בדם ורמות אינסולין גבוהות. אם ידוע סיפור משפחתי, משקל גבוה, רמות לחץ דם וטריגליצרידים גבוהים ועייפות- יש סיבה להיבדק לרמות סוכר בדם, גם ללא הפנייה מרופא.
רק כרבע מהחולים יפתחו סוכרת גלויה לאחר שלוש עד חמש שנים. רוב החולים בשלב הטרום סוכרתי הינם מבוגרים, בעלי עודף משקל. כמו כן, אצל רובם ישנו סיפור משפחתי המבטא נטייה גנטית לסוכרת.
גם מצב של סוכרת גבולית מהווה מצב בו הסכנות הפוטנציאליות ממחלת הסוכרת קיימות, לכן המטרה היא למנוע את התפרצותה הגלויה של המחלה, כמו גם לאזן או לנסות להוריד את רמת הסוכר בדם. פעמים רבות, שמירה על כללים קפדניים יכולה לפתור בעיות רבות ולאפשר למטופל שנים רבות של חיים בצד המחלה.
טרום סוכרת – המלצות
סיכוייהם של חולים בשלב של טרום סוכרת לפתח סוכרת הינם גדולים מאד, באם לא יצייתו להמלצות הבאות. המלצות אלה מהוות אתגר גדול לאנשים אשר מתכוונים לשמור עליהם, אולם הם יעילים ויביא תועלת רבה לטווח הארוך.
- ירידה במשקל – עובדה זו הינה החשובה ביותר במניעת סוכרת. ירידה במשקל מעלה את רגישות הגוף לאינסולין, דבר אשר יכול להוריד את רמות הסוכר. ממחקרים עולה כי כבר לאחר ירידה של 5% עד 10% ממשקל הגוף, תהיה עלייה ברגישות לאינסולין.
- ארוחות קטנות וקצובות – ההמלצה היא לאכול כל שלוש עד ארבע שעות על מנת שרמות הסוכר יוכלו להישאר מאוזנות לאורך היום כולו.
- לא לאכול פחמימות ריקות, לא לשתות אלכוהול, לא שומן מן החי או מזונות מעובדים (נקניקים ונקניקיות, צ'יפס, חמאה וחטיפים מלוחים). עם זאת כן לאכול מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך כמו חיטה מלאה, אורז מלא (כמו סלט אורז ועדשים כתומות) עדשים וכו', שומנים מן הצומח, הרבה ירקות ירוקים בעיקר (למשל, שייק ירוק לארוחת בוקר). על מספר הירקות הנאכלים במשך היום אין הגבלה בכלל, בעוד שהפירות מוגבלים לכאחד או שניים ביום, עקב תכולת הסוכר הגבוהה שבהם. ההמלצה היא להרכיב תפריט שבו הפחמימות המורכבות יתפסו נתח של 50% עד 60%.
- לבצע פעילות גופנית מאומצת או מתונה באופן קבוע. לפעילות גופנית קבועה יש גם השלכה על עידוד הירידה במשקל.
- אפשר לשקול תוספים של ויטמינים (ויטמין C, ויטמין E) ותבלינים נוספים כמו למשל תוספת כרום. כרום ידוע בתפקודו לחיזוק הלבלב. כמו כן, ידוע על יעילותם של הקינמון ומגנזיום.
- להמשיך במעקב אצל הרופא המטפל באופן קבוע, ולבצע את בדיקת הסוכר על פי ההמלצות הידועות.
- לקיחת גלוקופאג' לאנשים הנמצאים במצב של טרום סוכרת, נראה כטיפול יעיל בהורדת רמת האינסולין, אולם אנשים רבים לא רוצים לקחת כדור זה, עד אשר הם יהיו חולים על פי ההגדרה המלאה. יתרה מכך, לקיחת כדור זה אינה מורידה מאחריותו של המטופל לסופו ולדרך מניעת המחלה.
- שתיית קפה – על פי מחקרים עולה כי שתיית קפה מקטינה את הסיכון לסוכרת. המדובר הוא בשתיית שתיים עד ארבע כוסות קפה ביום.
- הפסקת עישון
אמנם הסוכרת כרוכה בסיכונים רבים, אך אין זו מחלה פתאומית אשר צצה לה כך פתאום ללא כל התראה מוקדמת, אלא בתסמינים ההולכים ומצטברים בהדרגה. מצב זה המהווה מעין תמרור אזהרה לבאות נקרא טרום סוכרת- כאשר ערכי סוכר גבוהים מהרגיל עלולים להצביע על התפרצות עתידית של המחלה, זאת במידה ולא ינקטו מספר פעולות מניעה מתבקשות.
נזקי מחלת הסוכרת
הסוכרת היא מחלה כרונית הגורמת נזק משמעותי למערכות שונות בגוף האדם לרבות הלב, כלי הדם, העיניים ועוד. כאשר ניתן להגדירה לפי שני סוגים- סוכרת 1 – סוכרת נעורים, וסוכרת 2 הנפוצה בקרב מבוגרים.
בעוד שסוכרת 1 מתאפיינת בשכיחות נמוכה בקרב צעירים ובאה לידי ביטוי בקושי של הלבלב לייצר אינסולין, הרי שסכרת 2 שכיחה יותר ומתאפיינת בחוסר היכולת של הגוף לווסת את רמת האינסולין.
בשני המקרים מדובר במחלה כרונית כאשר לרוב גורם ההשמנה מהווה מרכיב משמעותי בהיווצרותה, אם כי ישנה חשיבות לא מבוטלת למקום הצטברות השומן, שהרי שומן בטני והיקף מותניים רחב עלולים להגדיל באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות המחלה.
תסמינים של טרום סוכרת ודרכי אבחון
במקרים של טרום סוכרת ישנם תסמינים רבים המעידים על התפתחות עתידית של המחלה, לרבות ערכי סוכר גבוהים, אך אין בכך בכדי לאבחן את האדם כחולה סכרת. במצב זה נוצרת עליה משמעותית ברמות האינסולין בגוף, אך ככל שתסמיני המחלה יחריפו, כך הלבלב יתקשה לעמוד בקצב ייצור האינסולין, עד אשר התאים האחראים על קליטתו ייהרסו כליל.
בעוד שסוכרת מאופיינת בתסמינים ברורים כמו- צמא והטלת שתן לעתים תכופות, הרי שאנשים רבים המצויים במצב של טרום סוכרת, כלל לא מודעים להתדרדרות במצבם וממשיכים בשגרת יומם כרגיל ללא כל מעקב רפואי, שכן הדרך היחידה לאבחן מצב זה היא באמצעות בדיקת דם שגרתית בצום לצורך בדיקת רמת האינסולין והסוכר בדם.
עם זאת, ישנם כמה תסמינים חיצוניים אשר עלולים להצביע על התפתחות של טרום סוכרת כגון- השמנת יתר, עייפות מוגברת, חוסר יכולת להוריד במשקל, סחרחורות ועוד. כמו כן, ישנה חשיבות לא מועטה לפן התורשתי, שכן אנשים המשתייכים למשפחה בעלת היסטוריה של סוכרת, עלולים גם הם להשתייך לקבוצת סיכון להתפרצות המחלה.
כיצד ניתן למנוע התפתחות עתידית של סוכרת?
כאמור, אנשים המאובחנים במצב של טרום סוכרת מצויים בקבוצת סיכון להתפרצות המחלה. על מנת למנוע את התפשטות התסמינים השונים יש לנקוט במספר פעולות אפקטיביות ולבצע שינוי מהותי באורח החיים, הכולל בין היתר:
- ירידה במשקל – למשקל יש חשיבות מכרעת בנסיון להפחית את התסמינים הטרום סוכרתיים, שכן ברוב המקרים שומן גוף מהווה גורם משמעותי בהתפתחות המחלה. פעילות גופנית מתונה לאורך זמן עשויה לעזור בהורדה במשקל ובכך לייצב משמעותית את ערכי הסוכר בדם.
- תזונה מאוזנת – יש להקפיד על אכילה מסודרת ולהימנע ממזונות העלולים להגביר את רמות הסוכר והשומן בדם, בין אם מדובר במתוקים, אוכל מטוגן, שומן מהחי, או פחמימות ריקות. במקום זאת, יש להרבות באכילה של פחמימות מורכבות, ירקות ומזונות העשירים בסיבים תזונתיים. בעת הצורך יש להסתייע גם בתוספי מזון כמו- ויטמין d אשר עשוי להפחית באופן ניכר את התסמינים הסוכרתיים או בכרום המסייע בחיזוק הלבלב.
- להיבדק אצל רופא דרך קבע – גם כאשר אתם מקפידים ליישם בעצמכם את כל הצעדים הנחוצים לצורך הפחתת התסמינים הטרום סוכרתיים, יש להמשיך ולבקר אצל הרופא בקביעות ולבצע את הבדיקות הדרושות לצורך מעקב אחר רמות הסוכר בדם.
- תרופות – אמנם מחקרים מוכיחים כי התרופות לבדן לא מסייעות במניעת התסמינים של טרום סוכרת וכי יש לשלבן יחד עם הפעולות המצויינות מעלה, הרי שישנן כמה תרופות אשר עשויות לסייע במצבים מסויימים כמו גלוקופאג' המסייעת בהורדת רמת האינסולין או מטפורמין המסייעת במקרים של טרום סוכרת בעיקר כאשר מדובר בצעירים הלוקים בהשמנה.
- שינוי הרגלים – נטישת ההרגלים המזיקים והמעבר לאורח חיים בריא ומאוזן מצריכים משמעת עצמית גבוהה וכח רצון לא מבוטל. תהליך שכזה אינו קורה בן רגע ומחייב התמדה ונחישות, זאת לצד סביבה משפחתית חמה ואוהדת.