ישנם תסמינים כלליים לסוכרת, מכל סוג שהוא, אשר מתפתחים על רקע רמות הסוכר הגבוהות בדם, כמו למשל: השתנה מרובה, סבילות לסוכר וצמא חריג. סימפטום ספציפי זה הינו סמן ברור וודאי להופעתה של הסוכרת. תסמינים נוספים, אשר יכולים להופיע גם במחלות אחרות, הינם עייפות, טשטוש ופגיעה בראייה.
משמעותם של תסמיני הסוכרת
השתנה מרובה קורית בשל כשל הכליה לסנן את כמויות הסוכר הגבוהות. מעל רמה של 180% מ"ג לערך, הכליה תרצה להיפטר מהעודפים באמצעות שלפוחית השתן והשתנה מרובה. השתנה זו יכולה להגיע לכמה ליטרים, וקורית ביום ובלילה.
להשלמת חסרים אלה, הרגשת הצמא תגבר על מנת לנסות לאזן את משק הנוזלים בגוף. כמו כן, תהיה הרגשה של רעב מוגבר, מכיוון שהגוף אשר חסר באינסולין לא מצליח לפרק את הפחמימות ולייצר מהן אנרגיה.
למרות התיאבון המוגבר, חלק מהחולים יסבול מירידה במשקל. חלק מהמזון הופך לגלוקוז (אשר בסופו של דבר מוצא על ידי הכליות) וחלק מן השומנים נשרפים, על מנת לספק את התצרוכת המדומה של הגוף.
כאשר רמות הסוכר בגוף גבוהות מאד, ישנו חשש לערפול או איבוד הכרה. אולם גם ברמות נמוכות יותר, יסבול החולה מנטייה לעייפות, וזאת עקב חוסר האנרגיה הזמינה לתאים, בהיעדר גלוקוז וירידה ברמת החמצון למוח.
סוכרת נעורים – תסמינים
אבחון של סוכרת נעורים מסוג 1, הוא כה חשוב לטיפול ומניעת מצבי חירום, עד כי יש לשים לב בקפידה אחר התפרצות התסמינים המוכרים. הסימנים הראשונים יהיו כאמור, שתייה מרובה והשתנה תכופה.
תסמינים נוספים הם חזרה להרטבה לילית לאחר גמילה, חוסר או עיכוב בגדילה, זיהומי עור או זיהומים אחרים אשר קשים לריפוי וכן כאבי בטן תכופים המלווים בהקאות או שלשולים. תסמינים אלה אינם נחשבים לתסמינים ספציפיים לסוכרת, לכן יש לשלול מחלות אחרות ולנסות לאבחן את המחלה המדויקת.
הרופא המטפל, אשר שומע על התסמינים הללו, אמור לשלוח את הילד לבדיקת שתן או בדיקת דם, אשר תוצאתם תהיה מיידית וחד משמעית. במידה ואחת הבדיקות תראה רמות סוכר גבוהות, הילד יישלח למיון בבית החולים הקרוב לתחילת טיפול.
במקרי חירום, יורגש ריח אצטון מהפה וחריפות מהשתן, אשר משמעותם היא הצטברות קטונים, שהם תוצרי פירוק השומן. מצבי החירום של סוכרת מסוג 1, הם מצבים של היפרגליקמיה (רמות סוכר גבוהות), או היפוגליקמיה (רמות סוכר נמוכות), היכולות לנבוע מדילוג על ארוחה או פעילות פיסית מאומצת.
סוכרת מסוג 2 – תסמינים
גם בסוכרת מבוגרים, מלבד השתנה תכופה וצמא חריג, אשר הינם תסמינים המבטאים רמות סוכר גבוהות בדם, עלולים להופיע תסמינים נוספים. תסמינים אלה יכולים להיות רעב חריג, עייפות, טשטוש, הרגשת נימול בכפות הרגליים וכן כתמים צהובים המופיעים בכל אזורי הגוף.
תסמינים אלה יכולים להופיע כמצבור של סימנים ואז האבחון קל יותר, או כתסמינים בודדים, אשר יכולים להצביע או לכוון למחלות אחרות.
מכיוון שהסוכרת הינה תהליך מתמשך, ישנה אפשרות כי החולה סובל מאותם תסמינים כבר זמן ממושך, אך לא היה מודע להם. כמו כן, ישנה אפשרות של אבחון סוכרת באופן אקראי, ללא עדות לתסמינים אלה או אחרים. בשני המקרים, חובה על הרופא לחשוב או לחשוד על אפשרות קיומה של סוכרת, ולתת לחולה הפנייה לבדיקת דם או שתן, אשר יוכלו לאשש או לשלול חשד זה.