בפירמידת המזון נטען כי פחמימות הן אחד מאבות המזון החיוניים לכולנו. אז איך יכול להיות שמה שנתפס כמזון בסיס וחיוני נחשב
אין לזלזל בפחמימות – הן מקור לאנרגיה חיונית לחיים
אבות המזון נחוצים לנו מכילים חלבונים, ויטמינים, שומנים וכן, גם פחמימות. נדמה כי דיאטות מודרניות רבות מציעות דרכים להפחית בצריכת הפחמימות. ישנם כאלה המנסים ככל יכולתם להימנע מהן ולהעדיף, לדוגמה, צריכת מזון מין החי שעשוי להיתפס כ"טבעי יותר". אולם עובדה די בסיסית מגלה כי פחמימות, בין אם מורכבות או פשוטות, מספקות לגוף משאב חיוני. הן אולי לא בונות את הגוף כמו חלבונים וחומצות אמינו אבל הן מספקות לנו אנרגיה. מרמת התא ועד הגוף כולו, בלי אנרגיה אין חיים ואין קיום. רק לאחר שמבינים את העובדה הזאת ניתן לבדוק האם מעל רמה מסוימת, צריכת פחמימות (וסוכרים) תיחשב להתמכרות. קראו על: פחמימות מומלצות לחולי סוכרת.
בואו נדבר על ההיבט הפסיכולוגי של ההתמכרות
במובן הצר של המילה, חומר ממכר מעלה את רמות העונג בגוף דרך השפעה על מנגנונים כימיים במוח. הפרשת חומרי מעוררי עונג יוצרת תלות גופנית, גם בצריכה של חומרים חסרי תועלת או אפילו מזיקים. בכל התמכרות, וזה ידוע כיום היטב במדע, קיים לא רק ממד גופני אלא גם ממד רגשי, התנהגותי ואלמנט של הרגל. כלומר, מי שמצית סיגריה התמכר לניקוטין אולם ישנה גם התמכרות של ההרגל. הגוף מתרגל לטקס הדלקת הסיגריה.
מבחינת החוויה, ללא ספק אנו מרגישים התמכרות לפחמימות. רמת הצריכה של פחמימות כיום עולה בהרבה על הצריכה בימים עברו. פחמימות ובמיוחד פחמימות פשוטות וסוכרים, הפכו לזמינים מאוד. האכילה של מתוקים ומאפים, שמעלה את רמת הגלוקוז בדם (אינדקס גליקמי) יוצרת בקרבנו הנאה. גם כל החוויה שסביב האכילה בהחלט מעוררת מגוון רחב של רגשות. יש אמת בתחושה שאכילה של פחמימות מענגת ומנחמת. אולם מדענים ביקשו להגיע לרזולוציה עמוקה יותר ולבדוק, מה המדע הטהור אומר על התמכרות לפחמימות. עד כמה ההרגשה הסובייקטיבית הזאת אכן נכונה.
האם יש "תסמונת גמילה מסוכר"?
מדענים החליטו לבדוק האם סוכר ופחמימות אכן ממכרות, באמצעות תופעת תסמונת הגמילה. ידוע כי מכורים לסמים או לאלכוהול יחוו השפעות פיזיולוגיות ורגשיות קשות, ברגע שימנעו מהם את הסם. מעניין לדעת האם דבר דומה קורה בקרב אנשים שרגילים לצריכת פחמימות מרובה. מחקר בדק איך מגיבים לכך עכברי מעבדה.
בתקופה של מספר שבועות, סיפקו לעכברים תזונה עתירת סוכרים. בתצפית נמצא כי בעלי החיים התרגלו לתזונה העשירה הזאת והתרגלו לאכול מהר ובכמויות גדולות. לאחר תקופת מה, נרשמו בקרב העכברים תופעות המזכירות תסמונות גמילה של ממש. רמות של חרדה, זלילה בלתי נשלטת, דיכאון. כלומר, ברמת ההתנהגות, בהחלט קיימת סכנת התמכרות לעודפי סוכר ופחמימות.
במחקרים אחרים, נמצא כי אנשים שעמדו בפני בחירה בין מזונות שונים, העדיפו פחמימות על מנת להתמודד עם מצב רוח רע. אפילו כאשר מבחינה קלורית לא נמצא הבדל בין המנות השונות וכאשר גם הטעם היה דומה, נמצאה נטייה מוגברת להעדיף פחמימות.
אבל, ויש כאן אבל גדול, אלמנט משמעותי שקיים בהתמכרות אחרת לא קיים כאן. התמכרות "קלאסית" כוללת ממד של השפעה מקיפה על החיים. שלא כמו מכורים לסמים, למשל, חיבה לפחמימות לא מובילה לפשיעה, לא גורמת לבידוד חברתי, לא בהכרח הולכת יד ביד עם התנהגויות הרסניות מבחינה פסיכולוגית וקוגניטיבית. כלומר, התמכרות לפחמימות יכולה להיות מטבע לשון אבל היא איננה זהה להתמכרות לחומרים מזיקים של ממש.