סוכרת היא מחלה שבה הגוף אינו מייצר או שאינו יכול להשתמש בהורמון האינסולין כראוי. הלבלב אשר מייצר אינסולין, מסייע לגוף להשתמש בסוכר (גלוקוז) הנמצא במזון. אם הלבלב אינו יכול לייצר מספיק אינסולין, או אם הגוף אינו יכול להשתמש באינסולין כראוי, רמות הסוכר בדם עולות והגוף אינו יכול להשתמש במזונות בצורה יעילה. רמות סוכר גבוהות בדם מזיקות לרקמות רבות בגוף. עצירות היא בעיית העיכול הנפוצה ביותר בקרב חולי סוכרת (הן סוכרת מסוג 1 והן סוכרת מסוג 2).
גורמים ותסמינים
ישנם מספר גורמים אשר יכולים לגרום למצבי עצירות. הגורם השכיח ביותר הוא הרכב דיאטטי ותזונתי לא מאוזן, המורכב מפחות מדי סיבים בלתי מסיסים. גורמים אחרים יכולים לכלול מחלות כמו צליאק, תסמונת המעי הרגיז, סרטן המעי הגס, נוירופתיה אוטונומית או תגובה לתרופות מסוימות (בעיקר תרופות נוגדות דיכאון, תוספות סידן או ברזל). נוירופתיה אוטונומית בסוכרת נגרמת מהאטה בפעילות המעיים, כתוצאה מפגיעה עצבית.
העצבים באיזורי המעיים שולטים בפסולת המזון המוצק הנותרת במעיים. אם עצבים אלה ניזוקו על ידי רמות סוכר גבוהות בדם, מוצרי מזון ופסולת יעברו דרך המעיים באופן איטי מדי, וייגרמו לעצירות. כאשר פסולת המזון תעבור באופן מהיר, היא תגרום לשלשולים. נזק לעצבים במערכת העיכול יתרחש כאשר הסוכרת נמשכת לאורך פרק זמן ארוך, ופעמים נמצאת אף בלתי מאוזנת מבחינת רמות הסוכר. תסמיני העצירות כוללים יציאות צואתיות רק לעיתים רחוקות, או יציאות אשר כרוכות בסבל ומאמץ פיסי רב.
האם נדרש טיפול מיוחד בעצירות לחולי סוכרת?
עצירות זמנית אינה תופעה אשר קל לחיות עימה, אולם אין בה גורם המאיים על החיים, גם לא עבור חולי סוכרת. תופעה זו כן עלולה להיות מסוכנת, או מחייבת תשומת לב, כאשר היא גורמת לנפיחות ביטנית, כאבי בטן ואי נוחות הולכת וגדלה. במחלת הסוכרת (מסוג 1 או 2), קיימת בעיה עצבית, אשר מגבירה את שכיחות העצירות. על המטופל להיות עירני לכך, ולהתייעץ עם הרופא המטפל על כל שינוי בהרגלי המעיים אשר הוא חש.
הטיפול בעצירות בכלל ובפרט במחלת הסוכרת יכלול המלצות תזונתיות, עידוד לפעילות גופנית, שתייה מרובה, שימוש במשלשלים, ובמקרה הצורך- המשך הבירור והדיאגנוזה באמצעות בדיקות נוספות פולשניות או הדמתיות. מעבר לכך, יש להקפיד על איזון רמות הסוכר לאורך תקופה ארוכה, בכדי להימנע מתופעות לוואי או סיבוכים נוספים.
המלצות תזונתיות
פעמים רבות, הטיפול המומלץ בעצירות יהיה טיפול תזונתי ושינויים תזונתיים. בבריטניה למשל נמצא על ידי שירותי הבריאות כי אנשים רבים לא אוכלים מספיק סיבים תזונתיים, ולכן סובלים מעצירות. ולכן ההמלצה היא לאכול בין 18-30 גרם סיבים ביום. הסיבים הבלתי מסיסים נמצאים בדגנים מלאים, ירקות ופירות, המומלצים לאכילה יומיומית. מעבר לכך, הארוחות חייבות להיות מסודרות במהלך היום, לא תלות בשתיית מיצים ממותקים, עישון או חומרים משלשלים.
מעבר לכך, שירותי הבריאות ממליצים להוסיף מקור של סובין חיטה לתזונה בכדי לסייע להפוך את הצואה לרכה יותר, ולקלה יותר למעבר. כמו כן, מומלצת שתייה רבה במשך היום, בכדי לרכך את הצואה, ולגרום למאזן נוזלים טוב יותר. גם פעילות גופנית ותרגילי בטן , טכניקות ניהול והרפיה יכולים לסייע לשפר את פעילות המעיים.