לאחר צום של 12-8 שעות, נמדדת רמת הגלוקוז בדם, כשעתיים לאחר שתיית תמיסה המכילה גלוקוז.
במצב סבילות לגלוקוז (מצב נורמלי), רמת הסוכר בדם לא תעלה על יותר מ 140 מ"ג / ד"ל שעתיים לאחר השתייה.
אך כאשר אין סבילות לגלוקוז (IGT), רמת הסוכר בדם תהיה בין 140 ל-199 מ"ג / ד"ל. אם רמת הסוכר בדם תעלה על 200 מ"ג / ד"ל, האדם יוגדר כחולה סוכרת.
תכניות מניעה
מחקר שנערך למטרת חקר מניעת הסוכרת, מיקד את מאמצי המניעה בקרב אנשים עם רמות גלוקוז שנמצאו במחצית העליונה של תחום הסבילות.
הם השתמשו בתכנית התערבות לאורח חיים אינטנסיבי, דיאטה ופעילות גופנית שאפשרה למשתתפים להפחית כ-5-7 אחוזים ממשקל גופם. רמה זו של ירידה במשקל ופעילות גופנית מוגברת הפחיתה את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 ב-58%.
גורמים לסוכרת IGT
טרום סוכרת (סבילות לקויה לגלוקוז) מתפתחת מאותן הסיבות בדומה לסוכרת מסוג 2. גורמי הסיכון כוללים: עודף משקל או השמנה, היסטוריה משפחתית של סוכרת, פעילות גופנית מועטת, נוכחות של מחלות לב וכלי דם כמו לחץ דם גבוה או רמות כולסטרול גבוהות, תסמונת השחלות הפוליציסטיות וסוכרת הריונית.
לאנשים עם טרום סוכרת בדרך כלל לא יהיו תסמינים כלל
לעתים קרובות האבחון נקבע רק לאחר בדיקת הדם, אשר מגלה לאדם את מצבו. לפעמים, הרופא עשוי יהיה להמליץ על בדיקת הדם רק לאחר מציאת מספר גורמי סיכון, לדוגמה, אם יש רמות גבוהות של כולסטרול, עודף משקל או לחץ דם גבוה, אם היה בעבר התקף לב או שבץ.
אבחון סוכרת IGT
אבחון טרום סוכרת מבוצע באמצעות בדיקת רמות הגלוקוז בדם, בצום, או כשעתיים לאחר שתיית סוכר. עם זאת, כיום כמעט ולא מבוצע שימוש במבחן הסבילות לגלוקוז, אלא מבצעים בדיקת דם HbA1c. ארגון הבריאות העולמי המליץ כי כאשר רמת בדיקת הדם ל- HbA1c מצביעה על 42-47 מילימול, קיים סיכון גבוה לחלות בסוכרת.
טיפול במצבים הטרום סוכרתיים מונע התפתחות סוכרת מאוחרת
בנוסף, גישת טיפול זו מאפשרת גם מניעת התפתחות מחלות לב וכלי דם. לכן אבחון מוקדם הינו קריטי ומשמעותי להמשך החיים ולשיפור איכות החיים בהווה. הטיפולים שיוצעו כוללים שינויים בסגנון החיים וטיפול תרופתי. ישנה חשיבות גם לחזור על בדיקת הדם באופן עקבי, בכדי לראות את אפקטיביות הטיפול ואת התפתחות המחלה.
מניעה וסיבוכים אפשריים
1-3 מתוך כל ארבעה אנשים עם סבילות לקויה לגלוקוז יפתח סוכרת בתוך עשור. אנשים עם סבילות לגלוקוז נמצאים בסיכון גדול יותר למחלות לב וכלי דם, כולל לחץ דם גבוה, רמות כולסטרול מוגברות, עודף משקל או השמנה. הסיבוך המשמעותי ביותר הוא התפתחות מחלת הסוכרת, אשר לה עצמה יש תופעות לוואי וסיכונים רבים וחמורים.
שינויים בסגנון החיים נמצאו כדרך היעילה ביותר בכדי למנוע את התפתחות הסוכרת ולעצור את המצב הטרום סוכרתי. שינויים אלה כוללים: ירידה במשקל והגברת רמות הפעילות הגופנית בכדי לסייע להפחית את תנגודת האינסולין ולהפוך את האינסולין המיוצר ליעיל יותר כך שיוכל לשלוט על רמות הסוכר בדם.
בנוסף, החולים מקבלים המלצות תזונתיות מפורטות של מאכלים, כאשר ההמלצה היא לשאוף לאכול תזונה דלת שומן, עשירה בסיסים עם שפע מזונות עמילניים, פירות וירקות.