כך לדוגמה ישנם מספר פרסומים לפיהם חולי סוכרת סובלים משכיחות גבוהה יחסית של דה-מיאליניזציה של סעיפי עצב השמיעה, התעבות קפילרית של אזור באוזן הפנימית העשיר בכלי דם הנקרא stria vascularis, סקלרוזיס של internal auditory artery ועוד. עם זאת, המחקרים הקליניים שתומכים בקשר שבין מחלת הסוכרת לבין ירידה בשמיעה הם מעטים מאוד ובעלי היקף קטן. במאמר שלפניכם נזכיר חלק מהמחקרים שנערכו בנושא זה.
ממצאים סותרים והמרכיב הגנטי
במחקר רחב היקף יחסית אכן נמצא כי בקרב מבוגרים חולי סוכרת ניתן לאבחן ירידה משמעותית יותר בשמיעה בהשוואה למבוגרים ללא סוכרת, כאשר ממצא זה נותר יציב גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים לירידה בשמיעה כמו למשל חשיפה לרעש, הבדלי גילאים ועוד. לעומת זאת, במחקרים אחרים שבחנו את אותו הקשר בדיוק, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין מבוגרים החולים בסוכרת לבין מבוגרים בריאים.
חשוב לזכור כי ישנן מספר תסמונות גנטיות שבהן ישנו שילוב של סוכרת עם פגיעה בשמיעה כשבין היתר מדובר למשל ב- wolfram's syndrome. אי לכך, ייתכן מאוד כי ישנם גורמים גנטיים משותפים מסוימים שתורמים הן לירידה בשמיעה והן לסוכרת, אם כי בנושא זה רב עדיין הנסתר על הגלוי.
אילו גורמי סיכון בחולי סוכרת נמצאים בקורלציה עם פגיעה בשמיעה?
נראה כי ישנם מספר גורמי סיכון בסוכרתיים הקשורים לירידה בשמיעה כשבין היתר מדובר בנוירופתיה היקפית, מחלת לב כלילית,HDL נמוך ומצב בריאותי כללי ירוד. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין מספר השנים שחלפו מאז האבחנה, רמת ההיפרגליקמיה וסוג התרופות, לבין הירידה בשמיעה.
בנוגע לאובדן שמיעה פתאומי, לא קיימת כל הוכחה בספרות הרפואית לכך שסוכרתיים סובלים מהתופעה בשכיחות גבוהה יותר מהאוכלוסייה הכללית. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בחומרת הליקוי השמיעתי. עם זאת, נראה כי חולי סוכרת הסובלים מאובדן שמיעה פתאומי הינם בעלי פרוגנוזה גרועה יותר וסיכוי נמוך יותר להחלמה.
מחלות אוזניים השכיחות יותר בחולי סוכרת
ישנן מספר מחלות אף אוזן גרון המופיעות בשכיחות גבוהה מאוד בחולי סוכרת בהשוואה לשכיחותן באוכלוסייה הכללית. כך לדוגמה חולי סוכרת מבוגרים מהווים לא פחות מ-90 אחוז מאוכלוסיית החולים ב- MEO (ראשי התיבות של Malignant (necrotizing) external otitis).
מחלה זו נחשבת לאגרסיבית במיוחד. מקורה בזיהום של תעלת השמע החיצונית והיא עלולה להוביל למות החולה. הזיהום מתפשט לרקמות הרכות שבסביבת התעלה ומהן הוא ממשיך לעצם הטמפורלית וליתר עצמות בסיס הגולגולת. כמו כן, הזיהום עלול לפלוש למוח ולגרום לנזק בעצבים קרניאליים.
בדרך כלל התסמינים הראשוניים המהווים עדות לזיהום האופייני הם הפרשה מוגלתית מהאוזן וכאבים חזקים באוזן. אם הזיהום הצליח לפלוש לעצב הפנים הוא יגרום לשיתוק של צד אחד בפנים או לחולשה של שרירי הפנים בצד שבו ממוקם העצב ובנוסף הזיהום עלול לגרום לכאבי ראש חמורים, ירידה ברמת ההכרה, חום גבוה, קשיון עורף ועוד.
איבר החישה של מערכת שיווי המשקל בחולי סוכרת
נכון לכתיבת שורות אלה, אין כל הוכחה לכך שחולי סוכרת סובלים משכיחות גבוהה יותר של פגיעה באיבר החישה של מערכת שיווי המשקל. עם זאת, סוכרתיים בהחלט עלולים לסבול משכיחות גבוהה יותר של הפרעות בשיווי המשקל, אך כתוצאה מפגיעה במערכות חישה אחרות הלוקחות חלק בתחושה התקינה של התמצאות מרחבית, כלומר במערכת הפרופיוצפטיבית ומערכת הראייה.
על מנת לאבחן את מקור ההפרעה בשיווי המשקל ניתן לפנות לבדיקה שמעריכה את התפקוד המשולב של שלושת המערכות הנקראת פוסטוגרפיה ממוחשבת.