מחקרים קודמים בתחום
מחקרים קודמים אשר בחנו את הקשר בין סוכרת ודיכאון, נמצאו כבעלי מגבלות. ראשית, רוב המחקרים נערכו באירופה ובארה"ב, כאשר ידוע כי שיעור הסוכרת והדיכאון נוטים להשתנות בשכיחותם באזורים שונים בעולם, ולכן יש צורך במחקרים יותר גלובליים. שנית ואף חשוב מכך, לפי טענת מחברי המחקר, דיכאון לעתים קרובות מלווה עם הפרעות נוספות בתחום בריאות הנפש ואינו מלווה בחרדה בלבד, אלא גם עם הפרעות נפשיות רבות אחרות כגון הפרעות אכילה ושימוש לרעה באלכוהול.
החוקרים נעזרו במסגרת הסקרים העולמיים לבריאות הנפש, כדי לבחון את הקשר בין מגוון רחב של הפרעות נפשיות לבין אבחון מחלת הסוכרת. גישה זו אפשרה להם לבחון את הקשר בין הופעת שינויים במצבי הרוח, חרדה, הופעת תסמינים של הפרעות אכילה, שימוש בחומרים שונים, במסגרת מדגם בינלאומי גדול. הנתונים שנאספו כללו נתונים שהגיע מ19 מדינות: קולומביה, מקסיקו, פרו, ארה"ב, שנזן (סין), יפן, ניו זילנד, בלגיה, צרפת , גרמניה, איטליה, הולנד, רומניה, ספרד, פורטוגל, ישראל, עיראק, בריטניה ( צפון אירלנד ) ובפולין. במסגרת המחקר נותחו מעל חמישים אלף מקרים.
ממצאי המחקר
החוקרים זיהו 2,580 מקרי סוכרת במבוגרים מעל גיל 21. עוד נמצא כי דיכאון, הפרעת אכילה אשר נמצאה בסיכון מוגבר פי 2.6 ובולימיה נרבוזה, הגבירו למעשה את הסיכון לאבחון מחלת הסוכרת. לפיכך, נמצא קשר בין סוכרת להפרעות אכילה, לאחר ניתוח הנתונים, בעוד שהקשר בין הפרעות שליטה בדחפים (כולל הפרעות אכילה ) וסוכרת לא דווח קודם לכן. מתוך כך ניתן להסיק כי התערבות יעילה ברמת האוכלוסייה עשויה למנוע מצבים אלו ובסופו של דבר, למנוע מקרי סוכרת רבים.
הפרעות אכילה בנשים עם סוכרת מסוג 1
סוכרת מסוג 1 נובעת מחוסר יכולת הלבלב לייצר די אינסולין. סוכרת מסוג 1 מתרחשת בעיקר בגיל צעיר, כאשר תופעת הפרעת האכילה מאובחנת בשכיחות גבוהה יותר, בקרב נשים צעירות. מאחר ושתי התופעות הפתולוגיות מתאפיינות בשיבוש במאזן הפיזולוגי של תהליכי התזונה וחילוף החומרים, חשוב לחקור את הקשר בין השניים באופן מעמיק יותר.
הפרעות אכילה כוללות מגוון רחב של שינויים בהרגלי התזונה, החל מהגבלה מוחלטת של המזון, דבר הגורם למחסור בחומרים מזינים ומוות ועד לצריכת מזון יתר על המידה, אשר מלווה בהקאות ושימוש מוגבר במשלשלים. הפרעות אכילה גורמות להופעת סיבוכי סוכרת, כמו היפרגליקמיה, קטואסידוזיס, היפוגליקמיה ואשפוזים לעיתים קרובות. רופאים מציינים כי נשים צעירות המאובחנות עם מחלת הסוכרת מסוג 1, מקבלות טיפול רפואי בשיעור גבוה יותר לעומת גברים. שיעור האשפוזים הגבוה נוצר כתוצאה מאירועי היפוגליסמיה הנובעים משימוש באינסולין למרות ההגבלה המוחלטת במזון. בנשים צעירות הסובלות מבעיות אלה, נמצאים שיעורים גבוהים במספר המקרים של הפגיעה בכלי הדם, דבר המוביל לאובדן ראייה.
הטיפול בהפרעות אכילה כולל ייעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי, טיפול קבוצתי, טיפול תרופתי ואשפוז במסגרת המתאימה לכך.