חולי סוכרת סובלים מרמת סוכר גבוהה בדם, הנקראת היפרגליקמיה. אצל חולי הסוכרת, הדם רווי בסוכר ועקב כך נוצרים סיבוכים שונים – בעיות כליה, פגמים ברשתית, רגל סוכרתית וסיכון מוגבר למחלות כלי דם. הסיבה לרמת הסוכר הגבוהה, ולבעיה באיזונו טמונה בשתי בעיות עיקריות: מחסור בהפרשת אינסולין מהלבלב ורגישות ירודה לאינסולין.
אינסולין הוא מרכיב חשוב מאוד במערכת האנדוקרינית, והוא אחראי על הכנסת הגלוקוז לתאי הגוף. כאשר רמת האינסולין נמוכה, אין הכנסת גלוקוז לתאים והוא נשאר בזרם הדם.
חולים בסוכרת סוג 2, סובלים גם מאבדן הרגישות לאינסולין – כלומר, בנוסף להפרשת האינסולין הנמוכה, האינסולין כבר לא אפקטיבי, וקיימת אליו תנגודת מצד הרקמות הפריפריות. וכך, למרות שמופרש מעט אינסולין הוא לא מצליח להכניס את הסוכר אל הרקמות, והמצב נשאר בהיפרגליקמיה.
הורדת הסוכר בדם
סוכרת היא מחלה שניתן לטפל בה, ובאמצעות שינוי אורח החיים ושימוש בתרופות ניתן בהחלט לאזן את רמת הסוכר ולהפחית את חומרת ההיפרגליקמיה. חולי סוכרת חייבים להקפיד על דיאטה נכונה, ולהפחית ככל שניתן בצריכת הסוכר.
כמו כן, פעילות גופנית חשובה ביותר להגברת הרגישות לאינסולין ולשיפור מדדי בריאות אחרים. אצל אנשים שעדיין לא מצליחים לשמור על איזון, יש להתחיל טיפול תרופתי, שבאמצעות מנגנונים שונים עוזר להורדת רמת הסוכר ולשיפור המצב הכללי.
תזונה נכונה
באמצעות תזונה נכונה ניתן להפחית בצורה יפה את רמת הסוכר בדם, ולשמור אותה באזור הנורמה. תזונה נכונה מומלצת לכולם, ובמיוחד לאנשים שנמצאים במצב של טרום סוכרת, כלומר, שרמת הגלוקוז אצלם בדם גבוהה, אך עדיין לא הגיעה לערכים שמגדירים סוכרת. התזונה לחולי סוכרת היא תזונה מופחתת פחמימות, בה אוכלים מעט פחמימות ובמיוחד מפחיתים בצריכת פחמימות פשוטות.
האויב הגדול ביותר של חולי הסוכרת הוא הפחימות הפשוטות – סוכר, פירות, שוקולד, לחם לבן וכו'. פחמימות מסוג זה מתפרקות מהר מאוד ומעלות את רמת הסוכר בדם בצורה מהירה. ולכן, עדיף לחולי סוכרת לאכול פחמימות מורכבות, כמו לחמים מקמח מלא, פסטה, ירקות ומאכלים נוספים בעלי אינדקס גליקמי נמוך (למשל, סקונס, תבשיל קינואה וגרגירי חומוס בקארי ועוד). מאכלים אלה מתפרקים לאט, ולכן לא מעלים את רמת הסוכר באופן קיצוני ועוזרים לשמירה על ערכי סוכרת נמוכים.
חשוב לציין שכאשר מדברים על תזונה נכונה אסור להגזים. במיוחד אצל חולי סוכרת המטופלים בתרופות או באינסולין קיימת חשיבות אדירה להקפדה על ארוחות קבועות, וזאת על מנת להימנע ממצבים של היפוגליקמיה. כמו כן, חשוב להקפיד על קריאת תוויות המזון, בכדי לבחון מהם הרכיבים התזונתיים מהם מורכב כל מוצר.
פעילות גופנית
אחת הבעיות הגדולות של חולים בסוכרת מסוג 2 היא התנגודת לאינסולין – מצב פתולוגי בו רקמות הגוף הפריפריות לא מגיבות בצורה יפה לאינסולין, ולכן לא מכניסות פנימה את הגלוקוז, שכתגובה נאלץ להישאר בזרם הדם.
פעילות גופנית חשובה ביותר להגברת הרגישות לאינסולין על ידי הרקמות הפריפריות. מחקרים שונים הראו, שפעילות גופנית משפרת באופן משמעותי את השפעת האינסולין על רקמות הגוף ועוזרת בצורה יפה להורדת רמת הסוכר בדם. בנוסף, פעילות גופנית עוזרת למניעת סיבוכים נוספים של הסוכרת – מונעת מחלות כלי דם ומפחיתה את רמת הכולסטרול ושומני הדם.
ההמלצה הרווחת כיום היא להתחיל עם הליכה למשך 30 דקות בתדירות של 3 פעמים בשבוע. לאחר תקופה מסויימת, ניתן כמובן להגביר את משך האימון ואת מספר האימונים בשבוע, וחשוב לציין שככל שהכושר הגופני משתפר, חולי הסוכרת מצליחים להוריד את רמת הסוכר בדם ולשפר את מצבם הגופני.
כמו כן, טיפולי פיזיותרפיה יכולים לסייע ולשפר את מצבם הרפואי של חולי סוכרת ולהקל על תסמיני המחלה.
תרופות ואינסולין
קיימות מספר תרופות שתפקידן להוריד את הסוכר בדם, והן עושות זאת על ידי מנגנונים שונים. בשלבים מתקדמים יותר, חולי הסוכרת הופכים גם להיות תלויים באינסולין, ונאלצים להזריק אינסולין לפני כל ארוחה ובמהלך היום. חשוב לזכור שהטיפול התרופתי גורר אחריו תופעות לוואי רבות ולא נעימות, ולכן חשוב מאוד להקפיד על אורח החיים ולהימנע ככל שניתן מהשימוש בתרופות.
