מחלת הסוכרת אשר נעשית שכיחה יותר ויותר בעולם המערבי, נגרמת בין השאר משפע התזונה והמבחר הקיים של מזונות וממתקים עתירי סוכר וקלוריות. גורמים נוספים אשר גורמים לביטויה של הסוכרת ולהתפרצותה הם: גורמי גנטיקה, עודף משקל המשולב עם חוסר פעילות גופנית, וירוסים, תגובה אוטואימונית, תרופות והריון.
תומכיה של הרפואה המשלימה גורסים כי סוכרת, פעמים רבות, מתפרצת עקב מצבי דחק ולחץ קיצוני, בשילוב המרכיבים הגנטיים אשר משמשים כנטייה הטבעית של הגוף לפתח מחלה זו. כנגד המרכיב התורשתי, אין יכולת לפעול או להילחם, אולם כנגד הגורמים האחרים היכולים להיות מטופלים בנקל עוד לפני הופעת התסמינים, אפשר לאמץ אורח חיים בריא ומאוזן יותר.
הגורם העיקרי להופעת הסוכרת הוא חוסר פעילות או פעילות שאינה יעילה של הורמון אינסולין. מכיוון שהאינסולין לא מופרש בצורה מספקת מהלבלב, הגלוקוז אשר אמור להיכנס לתאים, נשאר ברמות גבוהות בדם.
כאשר מתבטאות רמות סוכר גבוהות בדם, המחלה נותנת את אותותיה וסימניה. יש לזכור כי גם כאשר רמות הסוכר נמוכות יותר, אולם פעילות האינסולין איטית יותר מהרגיל, יכולה להופיע מחלת הסוכרת, בשלב הסמוי שלה – סוכרת סמויה. לפעמים הסוכרת מתפרצת גם כאשר הלבלב מתפקד באופן חלקי, אולם עם הזמן והתפתחות המחלה, הוא יאבד את תפקודו בצורה הדרגתית.
תפקיד התזונה כגורם לסוכרת
בסוכרת מבוגרים, האינסולין מופרש ברמה גבוהה כל כך, עד כי הרקמות מייצרות תנגודת לאינסולין ואי עמידות כלפיו. לכן כל טריגר הקיים בסביבה ויכול להפריע לתפקודו של האינסולין, עלול לחזק את הנטייה המולדת של האדם לסוכרת.
ההערכה היא שכ- 80% מחולי הסוכרת סובלים גם מעודף משקל. לפני מספר שנים, סוכרת מסוג 2 הייתה מחלה שכיחה יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת, אולם עם השנים, כאשר ההשמנה נהייתה מגפה, יותר ויותר ילדים חולים בסוכרת זו.
בשלביה הראשונים של הסוכרת, הטיפול הראשוני יהיה איזון תזונתי. חולים רבים חווים הקלה בתסמיני הסוכרת רק מעצם הירידה במשקל ומעבר לפעילות גופנית עקבית. מעבר למגפת ההשמנה אשר מהווה את אחד מהגורמים העיקריים של הסוכרת, גם התזונה הלקויה משחקת תפקיד.
חשיפה למזון מוכן ומעובד, קמח לבן, ממתקים ועוד מהווים אף הם טריגר. לא נמצאו מחקרים אשר מצאו קשר בין מזון מסוים להופעת הסוכרת. עם זאת, ידוע בבירור כי גורמים אלה הינם מהווים גורם מרכזי, לפחות בסוג סוכרת זה.
גורמים סביבתיים
ישנם גורמים נוספים למחלת הסוכרת, אשר אינם יכולים להיות בשליטת המטופל, כמו למשל מוצא אתני, גיל מבוגר (סוכרת בגיל הזהב) ותורשה. אולם ישנם גורמים סביבתיים נוספים אשר נחקרו כבעלי קשר למחלת הסוכרת ויכולים לפעמים להיות מבוקרים ביתר פיקוח. מודעות לגורמים אלה יכולה להפחית את השימוש בהם וכך לעזור באיזון הסוכרת:
- תרופות וטיפול במחלות אחרות – מחקרים הוכיחו קשר הקיים בין משאפי סטרואידים המשמשים חולי ריאות ו-COPD להתפרצותה של סוכרת.
- הנחה אשר קשה להוכחה במחקרים היא הסברה כי מצבי דחק ולחץ (כמו במצבי מלחמה) מהווים טריגר להתפרצותה של הסוכרת. גורמים אלה מאד קשים לבידוד ולכן מקשים על עורכי המחקרים. עם זאת, ממעט המחקרים אשר נעשו, עלה כי התפרצות סוכרת אצל ילדים מתחת לגיל 5 אשר חוו גירושי הורים, מלחמות, מוות וכו', הייתה גבוהה יותר מאשר אצל ילדים אשר לא חוו חוויות כאלו. ההנחה היא שההורמונים אשר מופרשים במצבים אלה מנוגדים לפעילות האינסולין, ומשאירים את רמות הסוכר בדם גבוהות.
- יתר לחץ דם ורמת LDL גבוהה – איזון לחץ הדם לערכים נמוכים ואיזון התזונה, כך שתגרום גם לערכי הכולסטרול להיות נמוכים יותר, יוכלו למנוע תסמיני סוכרת פוטנציאליים.
סוכרת הוא שם כולל למספר מחלות שהעיקריות שבהן נקראות סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2 וסוכרת היריון.
השכיחות של סוגי הסוכרת השונים משתנה בין מחלה למחלה והדבר נכון גם לגבי ההסתמנות הקלינית, ההתפלגות של החולים ועוד. עם זאת, כל הצורות השונות של מחלת הסוכרת קשורות לבעיה ביכולת הקליטה של האינסולין או בתהליכי הייצור של האינסולין. במאמר שלפניכם נדון בגורמים לסוגי הסוכרת השונים.
סוכרת סוג 1
עשירית מאוכלוסיית חולי הסוכרת סובלים מסוכרת סוג 1. אוכלוסיית חולי סוכרת סוג 1 נחלקים לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה ניתן למצוא עדות לתקיפה של הלבלב על ידי מערכת החיסון ואילו בקבוצה השנייה לא ניתן למצוא עדות לתקיפה של מערכת החיסון.
בניגוד למה שרבים חושבים, סוכרת סוג 1 לא נובעת באופן מובהק מפגם גנטי. למעשה מדובר על הסוג עם הקשר הרופף ביותר לגנטיקה ולפי ההערכות העדכניות המרכיב הגנטי תורם רק שלושים ושלושה אחוז לנטייה לחלות בסוכרת סוג 1.
בנוסף לכך, לפי התיאוריה השולטת כיום נראה כי סוכרת סוג 1 מקושרת להדבקה בנגיף שפוגע בתאי הלבלב. בעקבות בעיה בתפקוד של מערכת החיסון, תאי המערכת מזהים בשלב מאוחר יותר את הלבלב בתור פתוגן שיש להילחם בו ומשמידים את התאים שאחראיים לייצור האינסולין.
כמו כן, ישנם חומרים רעילים ותרופות מסוימות שעלולים לגרום להרס של תאי הלבלב ואין זה מן הנמנע שמצבי עקה עלולים לעורר את הנטייה לחלות במחלה ולהוביל להתפרצותה. באופן כללי מדובר על מחלה מולטיפקטוריאלית, כלומר מחלה שעל מנת שתתפרץ ישנו צורך בקיום של נטייה גנטית בנוסף לגורמים נוספים אחרים שיגרמו להתעוררות של הנטייה.
סוכרת סוג 2
בשלבים הראשוניים של סוכרת סוג 2 לא מתרחש הרס של תאי הלבלב המפרישים אינסולין. עם זאת, הגוף מתחיל לפתח עמידות לאינסולין, מה שגורם לתאי הלבלב לעבוד בקצב מהיר יותר עד כדי כך שבקרב חלק מהחולים התאים מתעייפים ומאבדים את יכולת הייצור וההפרשה כליל. גם כאן ניתן לראות כי קיים מרכיב גנטי, אך אין די במרכיב הגנטי לבדו בשביל להביא להתפרצות המחלה.
בסוכרת סוג 2 קיים משקל רב לאורח החיים של החולים בדגש על הרגלי התזונה והפעילות הגופנית שלהם. לפי התיאוריה המרכזית המקובלת כיום בתחום הסוכרת ככל שתאי השומן בגופו של האדם הולכים וגדלים, כך הם מפרישים יותר ויותר חומרים שמשרים על תאי הגוף עמידות לאינסולין. כמו כן, קיימת תיאוריה לפיה רמות גבוהות של גלוקוז בדם לאורך זמן כתוצאה מצריכה של מזונות עתירי סוכר גורמות ליצירה של חומרים רעילים ולהרס של תאי הלבלב.
סוכרת היריונית
סוג זה של סוכרת פוגע אך ורק בנשים בהיריון, ככל הנראה כתוצאה מהשינויים הרבים שמתרחשים במערכת ההורמונאלית של האישה ההרה. בנוסף לכך, נשים רבות משמינות במהלך ההיריון ומגדילות את צריכת הסוכרים היומית שלהן. סך הכול כשלושה אחוז מהנשים ההרות יפתחו סוכרת היריונית ומתוכן בין ארבעים לשישים אחוז יפתחו בהמשך חייהן סוכרת סוג 2.
גורמים נוספים
לצד הגורמים המרכזיים שהוזכרו לעיל קיימים גורמים נוספים שמסבירים חלק קטן ממקרי המחלה להלן:
- טראומה ללבלב כתוצאה מפציעה או תאונה.
- פגמים גנטיים מסוימים שיכולים לבוא לידי ביטוי בקולטנים לאינסולין או בתאים שמפרישים אינסולין.
- במקרים נדירים הסוכרת היא תוצאה של זיהום שהרס את הלבלב.
- ישנן תסמונות גנטיות רבות שקשורות לסוכרת כמו למשל תסמונת דאון, תסמונת טרנר ועוד.
- סוג מסוים של סוכרת שנקרא LADA נגרם כתוצאה מתקיפה אוטואימונית ומתרחש במבוגרים מעל גיל שלושים.
