סכרת היא מחלה נפוצה ביותר, ואנשים רבים סובלים ממנה. הסכרת תוקפת בעיקר מבוגרים, ובעלת קשר ישיר להשמנה, תזונה רווית סוכר ושומן וחוסר פעילות גופנית. מחלת הסכרת היא מצב בו הגוף לא מתמודד כראוי עם הסוכר, וכתוצאה רמת הסוכר בדם עולה – מצב גרוע מאוד שמוביל לנזקים רבים.
אחת הבעיות באבחון סכרת היא העובדה שהסימפטומים השונים מופיעים מאוחר מאוד, אחרי שהמחלה נמצאת בגוף כבר זמן רב. ולכן, יש חשיבות רבה לאבחנה מוקדמת של סכרת, שעוזרת באופן משמעותי להפחית את הסיבוכים המתקדמים של המחלה.
אבחון סכרת בשלב מוקדם
כאמור, רמת הסוכר בדם בדרך כלל אינה מורגשת, ולא גורמת לסימנים או לכאב. עם זאת, רמת סוכר גבוהה לאורך זמן גורמת לסיבוכים שונים, כמו רגל סכרתית, רטינופתיה, פגיעה כלייתית וסיכון מוגבר להתקפי לב ולשבץ. מחקרים רבים הראו שאיזון של רמת הסוכר, ושמירה על רמת סוכר תקינה עוזרים להפחית את גורמי הסיכון ולמנוע את הסיבוכים השונים.
חשוב מאוד לאבחן את מחלת הסכרת מוקדם ככל שניתן, ואנשים מבוגרים הנמצאים בסיכון (בגלל השמנה, יתר לחץ דם וכו') חייבים לעבור בדיקות דם תקופתיות הסוקרות את מצב הסוכר בדם.
שיטות לאבחון סכרת
קיימות דרכים רבות לאבחן סכרת. כאשר חושדים בסכרת או במצב של טרום סכרת, חשוב מאוד להעריך את רמת הסוכר ולאבחן את המחלה בזמן.
בדיקות דם
הדרך השכיחה ביותר למעקב אחר הסכרת היא על ידי בדיקות דם תקופתיות. בעזרת בדיקות דם המבוצעות לאחר צום, ניתן להעריך בצורה טובה מאוד את מצב הסוכר בדם ולקבוע האם היא תקינה או שקיים חשש לסכרת.
במהלך בדיקות הדם, בודקים את רמת הגלוקוז בדם ואת רמת ההמוגלובין המסוכרר A1C. רמת הגלוקוז בדם לאחר צום מצביעה על יכולת הגוף להתמודד עם הסוכר ולהכניס אותו לתאים כראוי.
רמות גלוקוז גבוהות לאחר צום מעידות על שהלבלב מפריש אינסולין בצורה מוגבלת, ושהגוף לא מצליח להתמודד עם הסוכר כראוי. רמות הגלוקוז התקינות לאחר צום הם 100 מ"ג לדציליטר, רמה של מעל 140 מוגדרת כטרום סכרת ורמה של מעל 200 מעידה על סכרת.
בדיקה נוספת החשובה מאוד היא בדיקת רמת ההמוגלובין המסוכרר A1C. מדובר בסמן שמצביע על רמת הגלוקוז בדם לאורך 3 החודשים האחרונים, כלומר, ככל שרמת הגלוקוז בדם בתקופה האחרונה היתה גבוהה יותר, כך רמת A1C תהיה גבוהה יותר. ערכים תקינים הם באזור 5%, שכאשר הרמה עולה מעל 6.5% מדובר בסכרת.
בדיקת העמסת סוכר
על מנת לאשר את האבחנה, משתמשים בדרך כלל בבדיקה שנקראת בדיקת העמסת סוכר. בבדיקה זו בודקים את יכולת הגוף להתמודד עם סוכר שניתן לו, וניתן לאבחן בצורה טובה יותר את הסכרת. בדיקה זו טובה למצבים גבוליים, או במקרים שבדיקות הדם הרגילות לא מספיקות לאבחנה אך בדרך כלל ניתן בהחלט להסתפק בתוצאות בדיקת הדם.
בדיקת עיניים
פעמים רבות, לאחר אבחון סכרת אנו רוצים להעריך את מצב המחלה ואת השפעתה על האיברים בגוף. כידוע, הסכרת גורמת לנזקים בעיקר בכלי הדם הקטנים, וגורמת לפגיעה באיברים שונים.
על מנת להעריך את הנזקים שהסכרת גרמה לכלי הדם הקטנים ניתן לבצע בדיקת עיניים פשוטה, ובה לבדוק את מצב כלי דם הקטנים בעיניים. העיניים מכילות כלי דם קטנים מאוד, שניתן להסתכל עליהם בקלות, וכך כל רופא עיניים יכול להעריך סיכון לסיבוכי הסכרת השונים – שינויים בכלי הדם הקטנים בעיניים מעידים גם על שינויים בכלי דם קטנים במקומות אחרים בגוף.
בדיקה זו מתבצעת בעיקר במצבים בהם חושדים בנזק כלייתי על רקע סכרת, או במקרים אחרים בהם רוצים לבדוק האם המחלה מאוזנת בצורה מספיק טובה.
בדיקת שתן
הימצאות סוכר בשתן יכולה גם כן להעיד על סכרת רגילה או סכרת תפלה. בדיקה זו אינה אבחנתית, שכן קיימות סיבות נוספות להימצאות סוכר בשתן, אך יכולה לעזור לנו לעבור לבדיקות המתקדמות יותר. כמו כן, הימצאות רמה נמוכה של חלבון בשתן יכולה גם כן להעיד על נוכחותה של סכרת, ועל תחילתו של נזק לכליה.