טיפול בתא לחץ הוא טיפול חדש שנכנס לשימוש בשנים האחרונות ומספק יכולת חדשה להתמודד ולרפא את הרגל הסכרתית. חולי סכרת רבים סובלים מרגל סכרתית – אחד מסיבוכי הסכרת השכיחים שנוצר בגלל פגיעה בקצוות העצבים ברגליים של חולי הסכרת.
הפגיעה העצבית גורמת לפצעים רבים בכף הרגל, שללא טיפול יעיל עלולים להחמיר ולהוביל לנמק ולקטיעה. אחת הדרכים לשפר את הפרוגנוזה של חולים אלה ולגרום להבראת הרגל החולה היא באמצעות טיפול בתא לחץ, שמספק אחוז חמצן גבוה לתאי הגוף ועוזר להבראת הרגל הפצועה.
הגורמים לרגל סכרתית
רמת הסוכר הגבוהה המאפיינת חולי סכרת, גורמת לשינויים רבים ברקמות הגוף ולנזקים לאיברים רבים. בין היתר, ההיפרגליקמיה הרציפה מובילה לשינויים בקצוות העצבים שבכף הרגל, שגורמים למצב של אבדן תחושה הנקרא נוירופתיה.
בנוסף, היעדר אספקת דם מספקת אל כף הרגל גורם לאיסכמיה, ולפגיעה קשה ברקמות. המצב החדש מוביל לכך שחולי סכרת פוצעים את כפות הרגליים שלהם בקלות רבה, וכמו כן לא מטפלים בהן מכיוון שאינם חשים כאב. במקרים כאלה המצב עלול להתדרדר ולהוביל לנמק. אחד הסיבוכים השכיחים של רגל סכרתית הוא כריתה חלקית או מלאה של הגפה.
תפקידו של תא הלחץ
תא לחץ, גורם לעליה בלחץ הסביבתי שגורמת לשיפור צריכת החמצן – בתוך תא הלחץ, הגוף נהנה מחמצן רב יותר. השהייה בתא לחץ גורמת לעלייה בריווי החמצן בדם וכתוצאה מכך נוצרים כלי דם חדשים בכפות הרגליים שגורמים לשיפור מצבן. במילים אחרות, לאחר שהסכרת גרמה לאספקת דם לקוייה לגפיים, הגברה באספקת החמצן לכף הרגל מספקת סגולות של ריפוי לרגל הסכרתית, ומשפרת בצורה יפה את מצבה.
למה אי אפשר להסתפק במסיכת חמצן?
כאמור, נשימת 100% חמצן בתא לחץ מספקת הגברה בריווי החמצן בדם ושיפור מצב הגפיים שסובלות באופן קבוע מחוסר חמצן. על מנת להעלות את רמת החמצן בדם, אי אפשר להסתפק בנשימת חמצן אלא יש גם צורך לשנות את הלחץ האטמוספרי בחדר.
בנשימה רגילה, ריווי החמצן עומד על כ-97% והגדלת אחוז החמצן באוויר הנשאף לא גורמת לשינויים משמעותיים כל כך. הסיבה לכך היא הכמות המוגבלת של ההמוגלובין – ברגע שההמוגלובין רווי בחמצן, אי אפשר להוסיף לו חמצן נוסף.
כאשר נכנסים לתא לחץ, הלחץ האטמוספרי החיצוני עולה, ונגרם מצב בו בנוסף לחמצן שנושא ההמוגלובין מתמוסס חמצן נוסף בנוזל הדם. ככל שהלחץ הסביבתי בו הגוף נמצא עולה, רמת החמצן המומס בפלסמה עולה גם כן, וניתן לספק לרקמות הגוף חמצן נוסף.
מה תורם החמצן הנוסף לחולי סכרת?
העלייה ברמת החמצן המומס בזרם הדם של חולי הסכרת היא בעלת אפקט משמעותי ביותר. חולי סכרת סובלים מאספקת דם לקוייה לרקמות פריפריות, ולבעיה בכלי דם קטנים.
הבעיה מתחילה מכיוון שכדוריות הדם האדומות הנושאות את החמצן באמצעות ההמוגלובין לא יכולות להגיע לכל המקומות הקטנים ולכן רקמות אלה סובלות מחוסר חמצן. כאשר מטפלים בתא לחץ ומעלים את ריכוז החמצן המומס בנוזל הדם, מגיע חמצן רב יותר לרקמות הפריפריות ועוזר באופן משמעותי לשיפור מצב הרקמות.
הגברת זרימת החמצן לרקמות גורמת לזירוז תהליכי הריפוי הטבעיים, סינתזת קולגן ורקמת חיבור ולהגדלת מספר כלי הדם הקטנים באזור. בדרך זו, מתקנים את האיסכמיה שהייתה שרויה בה הרקמה ועוזרים לריפויה.
הליך הטיפול בתא לחץ
כיום, הטיפול בתא לחץ מתבצע בסדרה של כ-10 טיפולים, במהלכה נכנסים המטופלים לתא לחץ בו עולה בהדרגה הלחץ ולאחר מכן, הם לובשים מסיכת חמצן. בסוף הטיפול, מורידים את הלחץ בהדרגה ומשחררים את החולים עד הטיפול הבא. במהלך תקופת הטיפול חשוב מאוד להקפיד בצורה יתרה על שמירה על כפות הרגליים, ובכך לשפר את סיכויי ההצלחה של הטיפול בתא לחץ.