מחלת הסכרת אשר נעשית שכיחה יותר ויותר בעולם המערבי, נגרמת בין השאר משפע התזונה והמבחר הקיים של מזונות וממתקים עתירי סוכר וקלוריות. גורמים נוספים אשר גורמים לביטויה של הסכרת ולהתפרצותה הם: גורמי תורשה, עודף משקל המשולב עם חוסר פעילות גופנית, וירוסים, תגובה אוטואימונית, תרופות והריון.
תומכיה של הרפואה המשלימה גורסים כי סכרת, פעמים רבות, מתפרצת עקב מצבי דחק ולחץ קיצוני, בשילוב המרכיבים הגנטיים אשר משמשים כנטייה הטבעית של הגוף לפתח מחלה זו. כנגד המרכיב התורשתי, אין יכולת לפעול או להילחם, אולם כנגד הגורמים האחרים היכולים להיות מטופלים בנקל עוד לפני הופעת התסמינים, אפשר לאמץ אורח חיים בריא ומאוזן יותר.
הגורם העיקרי להופעת הסכרת הוא חוסר פעילות או פעילות שאינה יעילה של הורמון אינסולין. מכיוון שהאינסולין לא מופרש בצורה מספקת מהלבלב, הגלוקוז אשר אמור להיכנס לתאים, נשאר ברמות גבוהות בדם.
כאשר מתבטאות רמות סוכר גבוהות בדם, המחלה נותנת את אותותיה וסימניה. יש לזכור כי גם כאשר רמות הסוכר נמוכות יותר, אולם פעילות האינסולין איטית יותר מהרגיל, יכולה להופיע מחלת הסכרת, בשלב הסמוי שלה – סכרת סמויה. לפעמים הסכרת מתפרצת גם כאשר הלבלב מתפקד באופן חלקי, אולם עם הזמן והתפתחות המחלה, הוא יאבד את תפקודו בצורה הדרגתית.
תפקיד התזונה כגורם לסכרת
בסכרת מבוגרים, האינסולין מופרש ברמה גבוהה כל כך, עד כי הרקמות מייצרות תנגודת לאינסולין ואי עמידות כלפיו. לכן כל טריגר הקיים בסביבה ויכול להפריע לתפקודו של האינסולין, עלול לחזק את הנטייה המולדת של האדם לסכרת.
ההערכה היא שכ- 80% מחולי הסכרת סובלים גם מעודף משקל. לפני מספר שנים, סכרת מסוג 2 הייתה מחלה שכיחה יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת, אולם עם השנים, כאשר ההשמנה נהייתה מגפה, יותר ויותר ילדים חולים בסכרת זו.
בשלביה הראשונים של הסכרת, הטיפול הראשוני יהיה איזון תזונתי. חולים רבים חווים הקלה בתסמיני הסכרת רק מעצם הירידה במשקל ומעבר לפעילות גופנית עקבית. מעבר למגפת ההשמנה אשר מהווה את אחד מהגורמים העיקריים של הסכרת, גם התזונה הלקויה משחקת תפקיד.
חשיפה למזון מוכן ומעובד, קמח לבן, ממתקים ועוד מהווים אף הם טריגר. לא נמצאו מחקרים אשר מצאו קשר בין מזון מסוים להופעת הסכרת. עם זאת, ידוע בבירור כי גורמים אלה הינם מהווים גורם מרכזי, לפחות בסוג סכרת זה.
גורמים סביבתיים
ישנם גורמים נוספים למחלת הסכרת, אשר אינם יכולים להיות בשליטת המטופל, כמו למשל מוצא אתני, גיל מבוגר ותורשה. אולם ישנם גורמים סביבתיים נוספים אשר נחקרו כבעלי קשר למחלת הסכרת ויכולים לפעמים להיות מבוקרים ביתר פיקוח. מודעות לגורמים אלה יכולה להפחית את השימוש בהם וכך לעזור באיזון הסכרת:
- תרופות וטיפול במחלות אחרות – מחקרים הוכיחו קשר הקיים בין משאפי סטרואידים המשמשים חולי ריאות ו-COPD להתפרצותה של סכרת.
- הנחה אשר קשה להוכחה במחקרים היא הסברה כי מצבי דחק ולחץ (כמו במצבי מלחמה) מהווים טריגר להתפרצותה של הסכרת. גורמים אלה מאד קשים לבידוד ולכן מקשים על עורכי המחקרים. עם זאת, ממעט המחקרים אשר נעשו, עלה כי התפרצות סכרת אצל ילדים מתחת לגיל 5 אשר חוו גירושי הורים, מלחמות, מוות וכו', הייתה גבוהה יותר מאשר אצל ילדים אשר לא חוו חוויות כאלו. ההנחה היא שההורמונים אשר מופרשים במצבים אלה מנוגדים לפעילות האינסולין, ומשאירים את רמות הסוכר בדם גבוהות.
- יתר לחץ דם ורמת LDL גבוהה – איזון לחץ הדם לערכים נמוכים ואיזון התזונה, כך שתגרום גם לערכי הכולסטרול להיות נמוכים יותר, יוכלו למנוע תסמיני סכרת פוטנציאליים.